סדר

“לשכוח פירושו להשליך בקלות דעת הצידה את הלקחים הקשים שנרכשו בעמל רב בידי אחרים לפנינו, ובכך לגזור עלינו שלא לצורך לשאת את הלקחים הקשים שסביר שיישכחו בידי אלה שיבואו אחרינו. ומובן בהחלט שכדי להימנע מן ההכאה החוזרת והנשנית הזאת, אלוהים העניק לנו ברחמיו זיכרונות.”

“חוק ההקרבה קובע שעלינו לתת כדי לקבל ... הסדר קוסמי אומר: קבל לפני שאתה נותן.”

“מבין כל הפרטים, השנואים, המנודים והמשונים הם, אפשר לטעון, הכי הם עצמם. הם אינם עוטים שום מסכה כדי להתקבל ולהיות אהובים; הם אכן נראים זהירים ביותר, אך רק בידיהם שלהם: לעומת ההמון, הם עירומים.”

“תסתכל על היקום! מה אתה רואה? סדר? שלווה? שלום אלוהי? אתה טיפש! אתה בור! שם, גלקסיות מתנגשות, שמשות מתפוצצות, חורים שחורים בולעים כוכבים! עכשיו תסתכל שוב על היקום! מה אתה רואה? אי-סדר? כאוס? משהו פראי? אתה רואה גיהינום? עכשיו אתה רואה את האמת!”

“האדם המסרב לשפוט, שאינו מסכים ואינו חולק, המכריז שאין מוחלטים ומאמין שהוא מתחמק מאחריות, הוא האדם האחראי לכל הדם הנשפך עכשיו בעולם. המציאות היא מוחלט, הקיום הוא מוחלט, גרגר אבק הוא מוחלט וכך גם חיי אדם. אם תחיה או תמות הוא מוחלט. אם יש לך פרוסת לחם או אין לך, הוא מוחלט. אם תאכל את לחמך או תראה אותו נעלם אל תוך קיבתו של בוזז, הוא מוחלט. יש שני צדדים לכל עניין: צד אחד צודק והאחר טועה, אבל האמצע הוא תמיד רע. האדם הטועה עדיין שומר על מידה מסוימת של כבוד לאמת, ולו רק בכך שהוא מקבל את אחריות הבחירה. אבל האיש שבאמצע הוא הנבל המוחק את האמת כדי להעמיד פנים שאין בחירה או ערכים, המוכן לשבת בחיבוק ידיים לאורך כל קרב, המוכן להרוויח מדם החפים מפשע או לזחול על גחונו אל הגרועים, המחלק צדק בכך שהוא דן גם את השודד וגם את הנשדד לכלא, הפותר סכסוכים בכך שהוא מצווה על החושב ועל הטיפש להיפגש באמצע הדרך. בכל פשרה בין מזון לרעל, רק המוות יכול לנצח. בכל פשרה בין טוב לרע, רק הרע יכול להרוויח. בעירוי הדם הזה, המנקז את הטוב כדי להזין את הרע, הפשרה היא צינור הגומי המעביר.”

“הדת הייתה הניסיון הראשון של המין האנושי, והגרוע מכול, לתת פשר למציאות. זה היה המיטב שהמין יכול היה לעשות בתקופה שבה לא היה לנו כל מושג בפיזיקה, בכימיה, בביולוגיה או ברפואה. לא ידענו שאנו חיים על כוכב לכת עגול, שלא לומר שהכוכב הלכת הזה מצוי במסלול סביב מערכת שמש זעירה וסתומה, שגם היא נמצאת בשולי קוסמוס עצום לאין שיעור, המתפוצץ והולך הרחק ממקור האנרגיה המקורי שלו. לא ידענו שמיקרואורגניזמים הם כה רבי עוצמה וחיים במערכות העיכול שלנו כדי לאפשר לנו לחיות, וגם מנהלים נגדנו התקפות קטלניות כטפילים. לא ידענו על קרבתנו הרבה לבעלי חיים אחרים. האמנו שספריטים, אימפים, שדים וג'ינים מרחפים באוויר סביבנו. דמיינו שהרעם והברק מבשרים רעות. לקח לנו זמן רב להשיל מעלינו את המעיל הכבד הזה של בורות ופחד, ובכל פעם שאנו עושים זאת יש כוחות אינטרסנטיים שרוצים לכפות עלינו ללבוש אותו שוב.”

“אני פשוט מסדר מילים לסדר נעים תמורת כסף.”

“בבקשה לכו לפיצרייה הזאת. הזמינו את פיצת המרגריטה עם כמות כפולה של מוצרלה. אם אינכם אוכלים את הפיצה הזאת כשאתם בנאפולי, בבקשה תשקרו לי ותגידו לי שכן אכלתם אותה.”

“״טוב,״ המשיך בן, ״מישהו פשוט צריך להגיד לה לבוא הביתה, כי היא יכולה למצוא כאן, באורלנדו, פלורידה, את הכדורים הגדולים בעולם. הם נמצאים בוויטרינה מיוחדת הידועה בשם ׳האשכים שלי׳.״ ראדר צחק, ובן המשיך. ״אני מתכוון, ברצינות. הכדורים שלי כל כך גדולים שכאשר מזמינים צ׳יפס ממקדונלד׳ס, אפשר לבחור אחד מארבעה גדלים: קטן, בינוני, גדול, והכדורים שלי.״”

“אמר הדובר: "סדר וחרבה – לכל אחד מהם יופי שלו.”

“כדי להצליח עליך להחליט להיות מכוון במעשיך, באופן שבו אתה חי, ובמי שאתה הופך להיות.”

“אני חושבת שהחטא והרע הם חלק השלילי בך, ואני מאמינה שזה כמו סוללה: עליך להיות עם השלילי והפוזיטיבי כדי להיות אדם מלא.”

“ניהלתי שיחה עם מאי, וניהלתי שיחת נפש עם אפריל, אבל השיחה המלבבת שהותירה אותי מהורהר הייתה השיחה הארוכה שניהלתי עם יוני. המתמטיקה באה ואמרה לי שמאי הוא 3, יוני הוא 4 ואפריל הוא 5. זה היה צריך להיות סדר הספירה, אמרה לי המתמטיקה, והוסיפה: אם תוסיף 3 ו-5 בוודאי תקבל 8, ואם תמצא את האמצע של 8 תקבל 4, שהוא יוני. שאל את יוני למה אי-הסדר! אז מיד התקשרתי ליוני ושאלתי, למה שינית את הסדר? יוני אמר, אחי, בעידן הזה, עליך לפחות לתת לאנשים דברים שהם בסדר. תן להם להרהר ולסדר את הדברים, והם ילמדו משהו טוב יותר. הייתי מוכרח להרהר ולתהות. ואז יוני הוסיף, מי שירצה להרהר כדי לדעת למה שיניתי את הסדר כדי להיות באמצע של האחר, יגיע אל אמצע האחר ויתהה למה הוא באמצע של האחר ויסיים את האחר בתהייה; אבל מי שלעולם לא יראה מדוע עליו להרהר כשהוא מגיע אל אמצע האחר כדי לדעת למה אני שם, יסיים את האחר באי-סדר. הם יסיימו את האחר ויטעו בסוף! מיהרתי לשאול את יוני, איזה אחר? יוני אמר בשלווה, שנים-עשר תלמידי השנה. תלמידים? שאלתי. יוני אמר מיד, אני מתכוון לחודשים! במסע חייך, עצור לרגע בעודך צועד והרהר במסע; סיכם יוני!”

“למי שהגיעו לכאן באופן בלתי חוקי, ייתכן שתהיה להם תקופת מעבר שתאפשר להם להסדיר את ענייניהם. ואז לחזור הביתה ולהיכנס לתור כמו כולם. ואם הם ייכנסו לתור ויגישו בקשה להפוך לאזרחים ולקבל גרין קארד, הם יטופלו כמו כולם.”

“אדם רוצה להרוויח כסף כדי להיות מאושר, וכל מאמציו והטוב שבחייו מוקדשים להרוויח את הכסף הזה. האושר נשכח; האמצעים נלקחים כמטרה.”

“בדיוק כמו היום, הפרוטסטנטים ותורתם נאלצו להיאבק בסדר השולט של התקופה, שלימד כי: עבודה נועדה רק כדי להרוויח. להרוויח כסף במינימום מאמץ. תרבות התקופה ראתה בעבודה נטל שיש להימנע ממנו. העולם החילוני של אותה תקופה לימד שעליך לעשות לא יותר ממה שהיה מספיק לחיים טובים.”

“אין זה מתקבל על הדעת שהאדם יאמין כי על אחרים להיות גרועים יותר כדי שיהיה טוב יותר לו. אנשים עולים על סירות, קופצים על גדרות כדי להימלט מכך.”

“שבח הוא צורת האהבה שיש בה תמיד איזה יסוד של שמחה. שבח במקומו הראוי; שלו כנותן, שלה כמתנה. האין אנו, בשבח, נהנים איכשהו ממה שאנו משבחים, ככל שנהיה רחוקים ממנו? עליי לעשות מזה יותר.”

“רבים מאמריקאים שסבלו במהלך משבר כלכלי היו צריכים לקצץ בהוצאותיהם ב-1 אחוז, ולא אהבו לעשות זאת, אך הצליחו לעשות זאת כדי להחזיר את תקציב המשפחה שלהם למסלול נכון.”

“אני יודע שכל אחד מאתנו יש הרבה לעשות. לעיתים קרובות נרגשים מהטasks שפנינו, אך אם נדאג שהעדיפויות שלנו בסדר, נוכל להשלים את כל מה שצריך. אנחנו יכולים לעמוד עד הסוף, ללא קשר למבחנים, לבעיות ולהתגברויות.”