“ניהלתי שיחה עם מאי, וניהלתי שיחת נפש עם אפריל, אבל השיחה המלבבת שהותירה אותי מהורהר הייתה השיחה הארוכה שניהלתי עם יוני. המתמטיקה באה ואמרה לי שמאי הוא 3, יוני הוא 4 ואפריל הוא 5. זה היה צריך להיות סדר הספירה, אמרה לי המתמטיקה, והוסיפה: אם תוסיף 3 ו-5 בוודאי תקבל 8, ואם תמצא את האמצע של 8 תקבל 4, שהוא יוני. שאל את יוני למה אי-הסדר! אז מיד התקשרתי ליוני ושאלתי, למה שינית את הסדר? יוני אמר, אחי, בעידן הזה, עליך לפחות לתת לאנשים דברים שהם בסדר. תן להם להרהר ולסדר את הדברים, והם ילמדו משהו טוב יותר. הייתי מוכרח להרהר ולתהות. ואז יוני הוסיף, מי שירצה להרהר כדי לדעת למה שיניתי את הסדר כדי להיות באמצע של האחר, יגיע אל אמצע האחר ויתהה למה הוא באמצע של האחר ויסיים את האחר בתהייה; אבל מי שלעולם לא יראה מדוע עליו להרהר כשהוא מגיע אל אמצע האחר כדי לדעת למה אני שם, יסיים את האחר באי-סדר. הם יסיימו את האחר ויטעו בסוף! מיהרתי לשאול את יוני, איזה אחר? יוני אמר בשלווה, שנים-עשר תלמידי השנה. תלמידים? שאלתי. יוני אמר מיד, אני מתכוון לחודשים! במסע חייך, עצור לרגע בעודך צועד והרהר במסע; סיכם יוני!”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←