“דיבור על חטא הוא כמובן עבור רבים דחייה גדולה; עבור אחרים, מיתוס גדול אף יותר — משום שבמציאות, החטא הוא כמו המקבילה הרוחנית לטפיל מיקרוסקופי, או לנגיף, או מוטב אף יותר, למחלה מידבקת. וכפי שאדם עשוי לעולם לא לדעת, עד שיבקר אצל רופא מיומן, על הפתוגנים הזעירים ההולכים ושוחקים בהדרגה את גופו, כך אנו עשויים לעולם לא לדעת שבחטא אנו שוחקים את הווייתנו ומאבדים כיוון עד שנשמע את דבר אלוהים מיושם כראוי. לכן אני שואל, מי מן הרופאים יהיה אז המיומן יותר: זה שמוצא את הבעיה ונותן את הפתרון, או זה שמתעלם במתכוון מן הבעיה (או ליתר דיוק, מוצא את הבעיה כשהיא כבר מאוחרת מדי)? לעיתים נדירות מישהו פוסל את ידיעת הרפואה לגוף הפיזי כפרקטיקה פרימיטיבית, ולכן גם ידיעת דבר אלוהים לרווחתו הרוחנית של האדם אינה יכולה להיפסל כפרקטיקה פרימיטיבית — אדרבה, ההפך הוא הנכון. שכן כך כתוב: אל תישען על בינתך שלך.”
קריס ג'מי