זהות

“ישנה התחושה המכרסמת הזאת שאנחנו הרבה יותר ממה שאנו מאמינים לעצמנו להיות. אולי הגיע הזמן להאמין למכרסם.”

“אף שרבים מגברים הומוסקסואלים חושבים בדיוק כמו גברים הטרוסקסואליים מבחינה מיניות, הם גם הם נוטים לחשוב בתפיסה פטריארכלית, שמביאה אותם לבניית מודלים של התנהגות מינית רצויה דומה לזו של גברים הטרוסקסואליים הפטריארכליים.”

“הקול שלך הוא הזהות שלך. אם אתה לא משתמש בו, אתה כבר בחצי הדרך לאספודל.”

“את הלב הזה שבתוכי אני חש, ואני שופט שהוא קיים. את העולם הזה אני יכול לגעת, ואני גם כן שופט שהוא קיים. כאן מסתיים כל ידיעתי, והיתר הוא בנייה. שכן אם אנסה לאחוז בַּעצמי הזה שאני חש בו ביטחון, אם אנסה להגדירו ולסכם אותו, אין הוא אלא מים החומקים מבין אצבעותיי. אני יכול לשרטט בזה אחר זה את כל ההיבטים שהוא מסוגל ללבוש, את כל אלה גם כן שיוחסו לו, את החינוך הזה, את המקור הזה, את הלהט הזה או את השתיקות הללו, את האצילות הזאת או את השפלות הזאת. אבל אי אפשר לצרף היבטים. הלב הזה עצמו, שהוא שלי, יישאר לעד בלתי ניתן להגדרה בעיניי. בין הוודאות שיש לי בדבר קיומי ובין התוכן שאני מנסה לתת לוודאות הזאת, הפער לעולם לא יתמלא. לעד אהיה זר לעצמי. בפסיכולוגיה כמו בלוגיקה, יש אמיתות אך אין אמת. "דע את עצמך" של סוקרטס שווה בערכו ל"הייה מוסרי" של חדרי הווידוי שלנו. הן חושפות געגוע ובו בזמן גם בורות. הן תרגילים עקרים בנושאים גדולים. הן לגיטימיות רק במידה המדויקת שהן בקירוב.”

“אנשים משתנים, אמנם, במיוחד אחרי שהם מתים.”

“אף פעם, שיחה החשובה ביותר שיכולים לנו להיות היא עם גלי הים או טל על עלה העשב. לפעמים, הדרך הקלה ביותר לאהוב את עצמנו היא להבין שאנחנו כל אלה. אנחנו כל מה שאהבנו מעולם.”

“זיהוי של מישהו על פי מראהו החיצוני הוא לעיתים קרובות הטעות הראשונה והנפוצה ביותר בעולם”

“אם לא תמצא את עצמך ואת ייעודך, העולם יהיה גרוע יותר בגלל זה”

“כל העולם, נערים ונערות צעירים, שנלמדו את האמנות של החשיבה הפטריארכלית, בונים זהות על בסיס שבו רוח החשק לעשות אלימות נחשבת לאמצעי היסודי להטיל את קיומם.”

“אתה צריך למצוא את המתנה שלך, משהו שאתה אוהב לעשות”

“אם אתה רוצה להיות מאושר, אתה צריך ללמוד אנשים מאושרים. אתה צריך לבלות עם אנשים מאושרים. החיים לא ילכו בכיוון שאתה רוצה, רק על ידי ניסיון להישאר חיובי בחיים שאתה לא מרוצה מהם. אתה צריך לדעת מה אתה רוצה ולמה אתה באמת רוצה את זה כל כך. כשאתה מבין את זה, אז אתה צריך לשנות את הזהות הנוכחית שלך, כדי להתאים לסוג האדם שאתה מדמיין שיגשים את החלומות האלה. האושר אינו תלוי במעשיהם או במחדליהם של אנשים אחרים. הוא ה"עוז שלך בתנועה" לעבר החלומות שלך.”

“זהות אישית נראית כאילו היא פשוט ארכיטיפ אמריקאי כזה, מהולי גולייטלי שממציאה את עצמה מחדש ב"ארוחת בוקר בטיפאני" ועד ג'יי גטסבי ב"הגטסבי הגדול". זה נראה כמו סוג של סוגיה אמריקאית ארכיטיפית. אם ניתנת לך החירות להיות כל דבר, או להיות כל אחד, מה אתה עושה איתה?”

“הדבר העיקרי לגבי רוחות רפאים – לרובן אבד הקול. באספודל, מיליונים מהן משוטטות שם בלי מטרה, מנסות להיזכר מי היו. אתה יודע למה הן מגיעות למצב כזה? כי בחיים הן מעולם לא נקטו עמדה לכאן או לכאן. הן מעולם לא השמיעו את קולן, ולכן מעולם לא נשמעו. הקול שלך הוא הזהות שלך. אם אתה לא משתמש בו, אמר ניקו בכתפיים משוכות, אתה כבר חצי הדרך לאספודל… הוא שנא כשעצת עצמו חלה עליו.”

“העולם שלי הצטמצם, הפך לכרטיס אשראי. כשמתבוננים ממנו מקדימה, הכל נראה רק מעוות, אבל מהצד זה כמעט חסר משמעות – דף חד‑ממדי. כל מה שהיה בתוכי אולי נלחץ שם, אבל זה רק פלסטיק, בלתי קריא חוץ ממכונה.”

“השאלה "מי אני" היא השאלה הראשונה שכל אדם צריך לשאול את עצמו”

“ענווה היא המעצב הגדול ביותר של נשמות והיוצר של אופי, שכן היא מוחקת את כל הדברים המפוצצים שאנו מבלים כל כך הרבה מחיינו בהעמדת פנים שהם, כך שנוכל לבלות את כל חיינו בלהיות האדם יוצא הדופן שלמעשה נבראנו להיות.”

“את יודעת, את נראית כמו אדם שונה לגמרי עכשיו, מאז שאת עם החבר החדש הזה. פעם נראית כמו בעלך, אבל עכשיו את נראית כמו דייוויד. את אפילו מתלבשת כמוהו ומדברת כמוהו. את יודעת איך יש אנשים שנראים כמו הכלבים שלהם? אני חושבת שאולי את תמיד נראית כמו הגברים שלך.”

“זיכרונות אישיים מאוחסנים, יחד עם זיכרונות קולקטיביים שהועברו מדור לדור של סיפורים, אגדות והיסטוריה, מאפשרים לנו לרכז את האינטראקציות שלנו עם עולם פיזי וחברתי ולפתח קוד אישי של הישרדות. במהותם של דברים, כולנו נעשים חכמים בעיני עצמנו, יוצרים את ספר החוכמה שלנו על סמך התצפיות המלומדות שלנו והידע המעשי שצברנו מן החיים והלמידה. מה שאנו מגלים במהירות הוא שאין שום ספר לימוד שמלמד כיצד לנהל את חיינו, משום שהעולם עדיין לא הוליד אדם מושלם — צופה אידיאלי — המסוגל להעביר דוגמה מוחשית של סגולות אפיסטמיות. כל אחד מאיתנו שואב מן הידע המנחה, מן התיאוריות ומן העצות הזמינים לנו כדי לחקור את הפרדוקסים, האירוניות, הסתירות והאבסורדים שאנו פוגשים בעודנו חיים בעולם על-טבעי. אנו מעצבים את אוסף המידע האישי שלנו לכדי תרגול מעשי של איך לחיות ואיך למות. בכל יום אנו מגדירים ומגדירים מחדש מי אנחנו, קובעים כיצד נגיב היום, ומתווים את מסענו אל עתיד לא ודאי.”

“אנשים מתפתחים במטמורפוזה. הם משנים את זהותם ללא הרף. אך כל זהות חדשה מתבססת על אשליות שזו תמיד הייתה בעלת הגוף שהם רק כבשו.”

“מי שאומר שמישהו אינו הוא עצמו הוא קורבן של סטטיסטיקה.”