פמיניזם

“הנחה לא מודגשת כי הטבע טוב עומד מאחורי חלק ניכר מההתנגדויות לתאוריה הדארוויניסטית של המיניות האנושית. מין חופשי טבעי וטוב, כך נניח, ולכן אם מי שטוען שגברים רוצים אותו יותר מנשים, זה יסתיים בכך שגברים הם בריאים נפשית ונשים נוירוטיות ודוכאות. מסקנה זו לא מקובלת, ולכן הטענה שגברים רוצים מין חופשי יותר מנשים לא יכולה להיות נכונה. באופן דומה, רצון מיני טוב, ולכן אם גברים תוקפים מינית לצורך מין (ולא כדי לבטא זעם כלפי נשים), התוקפנות המינית לא תהיה רעה כל כך. התוקפנות המינית רעה; ולכן הטענה שגברים תוקפים מינית לצורך מין לא יכולה להיות נכונה. באופן כללי, מה שבני אדם אוהבים באופן אינסטינקטיבי טוב, ולכן אם בני אדם אוהבים יופי, היופי יהיה סימן לשוויון. היופי אינו סימן לשוויון, ולכן הטענה שבני אדם”

“נשים יתחררו מינית באמת רק כאשר נגיע למקום שבו נוכל לראות בעצמנו ערך ואגנציה מינית ללא קשר לכך אם אנחנו או לא נהיות מטרות של תשוקה גברית.”

“כל דבר עשוי לקרות כאשר הנשיות חדלה להיות עיסוק מוגן.”

“בית הספר אינו מעצב אנשים, אלא הלמידה היא זו שהופכת אנשים לגדולים, ולכן אתה רואה תלמידים מצטיינים נכשלים ועניים. העולם אינו נשלט בידי אלה שהלכו לבית הספר, אלא בידי אלה שלומדים מדי יום.”

“אבא איגן ממשיך לכתוב על כל דבר, החל מהצדקנות של המלחמות הנוכחיות ועד העבר והעתיד של המיסטיקה הקתולית. ב"קתוליק ריפורטר" הוא פורסם מאמר בשם "צניעות, צלב עתיק ומתוסכל על גבי גבם של הכהנים", ובו הוא מסביר כי היא החלה רק בשנת 1139, כאשר הכנסייה לא רצתה עוד להיות אחראית כלכלית לילדי הכהנים.”

“קומי, אחותי! התעוררי, אחותי! התחילי לצעוד בדרך של בניית הזהות שלך!”

“העצובה מכל היא הנשים שגדלו עם האמונה שהקרבה העצמית היא הגבוה ביותר מבין חסדי הנשים.”

“נשים מזוהות עם נשים, ללא קשר אם הן הומוסקסואליות, ביסקסואליות או סטרייט, אינן מקדישות בדרך כלל את מאמציהן לקבלת אישור גברי בחייהן. זהו הסיבה שבגינה הן מהוות איום על הפטריארכיה. נשים לסביות שיש להן תפיסה פטריארכלית פחות מאיימות על הגברים מאשר נשים פמיניסטיות, הומוסקסואליות או סטרייט, שפנו את מבטן ואת רצונן מהפטריארכיה, מרחוקו מהגברים הסקסיסטיים.”

“העולם אינו זקוק לאישה טובה שנכנעת בענווה לנורמות החברתיות הבלתי מתורבתות המטיפות לנחיתות נשית. העולם זקוק לאותן נשים רעות שיכולות לחשוב בעצמן, כדי לשבור את הנורמות הקדמוניות של החברה, אשר גוררות בעקביות את הציוויליזציה האנושית לאחור אל תקופת האבן.”

“אמו של רטלו הייתה אלמנה והייתה ראשת מחלקת האנגלית, אך היא המשיכה לעשות את כל הבישול והניקיון לשני בניה, ולא לקחה חופשה מעולם, כיוון שהיא אמרה — ואני לא אוכל לשכוח זאת — "כשאישה לבדה כבר לא מעניינת את המין השני, היא נראית רק שם שיש לה מטרה.”

“אנשים רבים, גברים ונשים שנולדו בשנות החמישים או קודם לכן, הוסו לחשוב שהנישואים או קשרים רומנטיים מחויבים של כל סוג, צריכים לקבל עדיפות על כל הקשרים האחרים. אם הייתי מבחינה בקשריי מתוך נקודת מבט שמתמקדת בגידול ולא בחובה או אחריות, הייתי מבינה שהעבידה פוגעת באופן בלתי-תקני בקשרים. נשים רבות מאמינות שסבלנות כלפי רוע או אלימות היא סימן לאמון, ביטוי לאהבה, להסתפק ולשכוח. למעשה, כאשר אנו אוהבים נכון, אנחנו יודעים שהתגובה האוהבת והבריאה לרוע ולעבידה היא להעמיד עצמנו מחוץ לסכנה. נשים שלא היו מסבירות לעבר חברות בה הן נפגעות רגשית ופיזית באופן קבוע, נשארות בקשרים רומנטיים בהם מתרחשות הפרות כאלה באופן שוטף. אם הייתו מביאות אל הקשרים האלה את אותן סטנדרטים שמביאות לחברויות, לא היו מקבלות את”

“וַתַּעֲנֵהוּ וַתֹּאמֶר: כָּל דִּבְרֵיכֶם הֵם לְבַדּוֹ, לֵאמֹר: אַתְּ אִשָּׁה, וּמִשְׁלַחְתֵּךְ הִיא בַּבַּיִת. אֲבָל כְּשֶׁיִּפְּלוּ הָאֲנָשִׁים בַּמִּלְחָמָה וּבְכָבוֹד, תִּשְׁאִירִי לִהְיוֹת מְסֻיָּעֶת בַּבַּיִת, כִּי לֹא יִרְצֶה הָאִישׁ עוֹד בָּהּ. אֲבָל אֲנִי מִבֵּית אֹרְל וְלֹא שִׁפְ”

“מתוך תיק היד שלה היא מוציאה פודרייה עגולה מצופה זהב עם סיגליות על המכסה. היא פותחת אותה, משחררת את האני האחר שלה, ומעבירה את קצה אצבעה סביב פינות פיה, השמאלית, הימנית; ואז היא מסובבת החוצה מקל ורוד ומטפטפת על לחייה ומטשטשת, משנה את צורתה, מבצעת את הקסם היחיד שנותר לה. ישבן על תרמיל, כרית הרמון, ורוד על הלחיים ושחור בדיסקרטיות סביב העיניים, אדום כדם ושחור כאבוני, חיקוי תפור ומקופל של תמונת מגזין שהיא עצמה חיקוי של אישה שגם היא חיקוי, המקור אינו בשום מקום, מלאך חסר שיער ובעל אונות באותו גן עדן שבו האל הוא עיגול, נסיכה שבויה בתוך ראשו של מישהו. היא נעולה בפנים, אסור לה לאכול או לחרבן או לבכות או ללדת, שום דבר לא נכנס, שום דבר לא יוצא. היא מורידה את בגדיה או לובשת אותם, ארון בגדים של בובת נייר, היא מזדווגת תחת אורות סטרוב עם פלג גופו של הגבר בעוד מוחו צופה מתא השליטה המזוגג שלו בקצה האחר של החדר, פניה מתעוותות לתנוחות של התרוממות רוח ושל נטישה מוחלטת, זה הכול. היא לא משועממת, אין לה שום עניינים אחרים.”

“היא התביישה מאוד בבורות שלה – בושה לא במקום. איפה שאנשים רוצים ליצור קשר, הם תמיד צריכים להיות בורים. להגיע עם ראש מלא ידע זה להגיע עם חוסר יכולת להאכיל את היהירות של אחרים, דבר שאדם הגיוני תמיד ירצה להימנע ממנו. אישה במיוחד, אם יש לה את חוסר המזל לדעת משהו, צריכה להסתיר את זה כמה שהיא יכולה.”

“הפמיניזם הוא לכל אחד”

“הנשמה נשמעת בצעקות, בקריקות, בקול צרוד – כל אלה הדברים שמגרים את האוזניים של אלה שברקמת קולם יש עודף. עוד דוגמה לכך שגודל האיברים נראה כה קריטי בעיני הגברים.”

“החירות האינטלקטואלית תלויה בדברים חומריים. (...) לנשים הייתה פחות חירות אינטלקטואלית מאשר לבניהם של עבדים אתונאיים. לנשים, אם כן, לא היה סיכוי של כלב לכתוב שירה. לכן ייחסתי כל כך הרבה חשיבות לכסף ולחדר משלה של אדם.”

“אבל חסר בהם משהו, אפילו בטובים שבהם. זה כאילו הם תמיד קצת נעדרי-דעת, כאילו הם לא ממש מצליחים לזכור מי הם.”

“הרבה אנשים קוראים לך ציירת פמיניסטית. ״אכן כך,״ אני אומרת. ״אני שונאת קווי מפלגה, אני שונאת גטאות. בכל מקרה. אני זקנה מדי מכדי שהמצאתי את זה ואת צעירה מדי מכדי להבין את זה, אז מה הטעם בכלל לדון בזה?״”

“גדילה היא, למעשה, תהליך של למידה לקחת אחריות על כל מה שקורה בחייך. לבחור בגדילה זה לקבל אהבה שמרפאת.”