“אנשים רבים, גברים ונשים שנולדו בשנות החמישים או קודם לכן, הוסו לחשוב שהנישואים או קשרים רומנטיים מחויבים של כל סוג, צריכים לקבל עדיפות על כל הקשרים האחרים. אם הייתי מבחינה בקשריי מתוך נקודת מבט שמתמקדת בגידול ולא בחובה או אחריות, הייתי מבינה שהעבידה פוגעת באופן בלתי-תקני בקשרים. נשים רבות מאמינות שסבלנות כלפי רוע או אלימות היא סימן לאמון, ביטוי לאהבה, להסתפק ולשכוח. למעשה, כאשר אנו אוהבים נכון, אנחנו יודעים שהתגובה האוהבת והבריאה לרוע ולעבידה היא להעמיד עצמנו מחוץ לסכנה. נשים שלא היו מסבירות לעבר חברות בה הן נפגעות רגשית ופיזית באופן קבוע, נשארות בקשרים רומנטיים בהם מתרחשות הפרות כאלה באופן שוטף. אם הייתו מביאות אל הקשרים האלה את אותן סטנדרטים שמביאות לחברויות, לא היו מקבלות את”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←