ספרים

“אותה דרשה על ההר שהשפיעה על טולסטוי לכתוב את מלכות האלוהים בקרבכם, השרתה עליי במידה רבה השראה בעבודתי פרינקיפיה הומניטס.”

“כל מאמר וכל ביקורת וכל ספר שפרסמתי אי־פעם היו פנייה אל האדם או אל האנשים שאיתם הייתי צריך לדבר לפני שהעזתי לכתוב אותו. אני לעולם איני משגר שום חיבורון קטן בלי התקווה — והפחד, משום שהמפגש עלול להיות גם מביך — שאקבל מכתב שייפתח ב״מר היצ'נס היקר, נראה שאינך מודע לכך ש…״. במובן הזה, מחברוּת היא שיתופית עם ״הקורא״. ואין מה לעשות: אתה מגלה רק מה שהיית צריך לדעת על ידי העמדת פנים שאתה כבר יודע לפחות חלק ממנו. לא משנה עד כמה מעורפל או אזוטרי או סתום עשוי להיות מקום הפרסום שלך: איזה חוק מתוק מבטיח שהאדם שהיה צריך לבחון את עבודתך אכן יעשה זאת בסופו של דבר.”

“אני רואה את עצמי לפני עצמי — ישות דרך נוף ערפל.”

“אני חושב שאין מעולם מספיק ספרים.”

“ככל שאנו קוראים יותר, כך אנו לומדים יותר.”

“מוציאים לאור רואים בהורדות חינמיות איום על מכירות הספר.”

“לכתוב ספר טוב, עליך לקרוא ספר אחד לכל עמוד שאתה עומד לכתוב בו.”

“אני עזבתי את סיפורי הפיות שוכבים על הרצפה בחדר הילדים, ולא מצאתי מאז ספרים כה חכמים.”

“כל הרעיון כולו של חטא, מבוסס על ספריהם של אנשים מתים. זוהי המצאה סוציולוגית המבוססת על קנאות טקסטואלית.”

“אין יועץ טוב יותר מספר טוב.”

“אם אינך גדלת רק בתוך שבטך אלא מתעסק עם אנשים אחרים – ישירות או דרך עיתונות וספרות – אתה רואה מהי החיים מנקודות מבט אחרות, וזה מקטין את הסיכוי שתתנכר אליהם או תפחית את האנושיות שלהם, ומגדיל את הסיכוי שתתחבר אליהם.”

“לא הייתה ביניהם שיחה, לא מגע אלא מה שנדרשה לו הנימוסיות הפשוטה ביותר. פעם כה הרבה זה לזה! עכשיו כלום! היה זמן, שבו מכל החבורה הגדולה שמילאה עתה את חדר האורחים באפרקרוס, היה להם הקושי הגדול ביותר לחדול מלדבר זה עם זה. למעט, אולי, האדמירל וגברת קרופט, שנראו קשורים במיוחד ומאושרים, (אן לא יכלה להרשות שום חריג אחר אפילו בין הזוגות הנשואים) לא יכלו להיות שני לבבות פתוחים יותר, לא טעמים דומים יותר, לא רגשות בהרמוניה רבה יותר, לא פנים אהובות יותר. עכשיו היו כזרים; אף גרוע מזרים, שכן לעולם לא יכלו להכיר זה את זה. זה היה ניכור מתמיד.”

“איך דבר מפתיע זה ספר. זה גוף רחב-פנים עשוי מעץ עם חלקים גמישים, עליהם חרוטים סימנים כהים מוזרים. אך רגע אחד של מבט, ואתה בתוך מוחו של אדם אחר, אולי מישהו מת מאלפי שנים. לאורך האלפי השנים, מחבר מדבר ברור ודומם בתוך ראשך, ישירות אליך. הכתיבה, אולי ההמצאה הגדולה ביותר של האדם, מחברת בין אנשים שלא הכירו זה את זה, אזרחים של תקופות רחוקות. הספרים שוברים את השרשראות של הזמן. ספר הוא הוכחה שאנושות מסוגלת לעבוד ב...”

“חשיפה לספר שמהנה לקרוא היא אוצר גדול.”

“אני מאמין שספר הברית הוא מתנה הטובה ביותר שהאל נתן לאדם. כל הטוב מהצילן של העולם מועבר אלינו דרך ספר זה.”

“אני חושב שכריס בראון נדחה במידה מסוימת ככותב הומו, ואני חושב שהספרים של כריס באמת, באמת חכמים. הלוואי שהספרים שלו היו נמכרים קצת יותר רחב.”

“אני מאמינה שאתה חייב לכתוב כל יום – למצוא את הזמן. זה על מוח מאורגן ולא על מוח חסר סדר ומבולבל. יש אגדה שכתבים הם בוהמיים ומשלימים את הדברים בדרכם. אמת היא שכתבים הם האנשים המאורגנים ביותר על כדור הארץ. אתה חייב להיות כך. אתה עובד ועוסק בעסק שלך בו זמנית. זה מצב מאורגן מאוד. [קורא]...אחת הדברים שקריאה עושה היא משמעת את המוח. אין כתבים שאינם קוראים.”

“הניסיון הוא הזרז לכל הסיפורים הגדולים.”

“הספרות זרועה בהריסותיהם של אלה שייחסו חשיבות מופרזת, מעבר לכל היגיון, לדעתם של אחרים.”

“אם אין לך זמן לקרוא, אין לך את הזמן (או את הכלים) לכתוב. פשוט כך.”