“נדמה כי דעה עמוקה, בלתי משוחדת ומצודקת לחלוטין על בני מיננו אינה ידועה כלל. או שאנו גברים, או שאנו נשים. או שאנו קרים, או שאנו סנטימנטליים. או שאנו צעירים, או מזדקנים. בכל מקרה החיים אינם אלא תהלוכה של צללים, ואלוהים יודע מדוע אנו מחבקים אותם בלהט כזה, ורואים אותם מסתלקים בייסורים כאלה, בהיותם צללים. ומדוע, אם כך — והרבה יותר מזה הוא אמת — מדוע אנו עדיין נדהמים בפינת החלון מחזיון פתאומי שהצעיר בכיסא הוא מכל הדברים בעולם הממשי ביותר, המוצק ביותר, המוכר לנו ביותר — מדוע בעצם? שכן ברגע שלאחר מכן איננו יודעים עליו דבר. כזה הוא אופן ראייתנו. כאלה הם תנאי אהבתנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←