“אותה דמות עמדה זמן רב כולה באור; הדבר נבע מערפול אגדי מסוים שיצרו רוב הגיבורים, ואשר תמיד מסתיר את האמת לזמן ארוך או קצר יותר; אך היום הגיעו ההיסטוריה והאור. אותו אור הנקרא היסטוריה הוא חסר רחמים; יש בו אותה תכונה מיוחדת ואלוהית, שכאור טהור ככל שיהיה, ובדיוק משום שהוא כולו אור, הוא מטיל לעיתים צל במקומות שבהם ראו עד כה קרניים; מאותו אדם הוא בונה שני רפאים שונים, והאחד תוקף את האחר ומבצע בו צדק, וצללי העריץ מתמודדים עם זוהרו של המנהיג. מכאן נובעת מידה אמיתית יותר בפסקי הדין הסופיים של האומות. בבל שנפגעה מפחיתה את אלכסנדר, רומא הכבולה מפחיתה את קיסר, ירושלים שרצחה מפחיתה את טיטוס, העריצות הולכת בעקבות העריץ. זו פורענות לאדם להותיר אחריו את הלילה הנושא את דמותו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←