“אין עוד מי שיעניק להם שמות, ובעוד כך קרוב אני להם כשאני רואה אחד מהם שוחה או מטוס או רץ או מתחיל לרדוף אותי בלילה או הלך לצידי במשך רגע ביום. הם נראו קרובים יותר מאשר כששמותיהם עמדו בין עצמי לביניהם כמו מחסום ברור: קרובים כל כך עד שפחדי מהם ופחדם ממני הפכו לפחד אחד. והמתיחות שרבים מאיתנו הרגישו, הרצון לגעת או לחלוק או לחלוק את קרומי העור או הנוצות או השיער של אחד בשני, לטעום את הדם או הבשר של אחד בשני, לשמור אחד על השני בחום, המתיחות הזו הפכה עתה לאחת עם הפחד, והצייד לא ניתן היה להבדיל מהמצוד, ולא האוכל מהמאכל.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←