“אלה היו מחשבות מסוכנות, הוא ידע. אלה היו מן הסוג שמתגנבות אל שומר כשמרדף כבר נגמר, וכשנשארתם רק אתה והוא, עומדים זה מול זה באותו רווח זעיר וחסר נשימה שבין הפשע לעונש. ואולי שומר ראה פעם אחת יותר מדי את הציוויליזציה כשהעור שלה נתלש, והפסיק להתנהג כמו שומר והתחיל להתנהג כמו בן אדם רגיל, והבין שצליל הנקישה של הקשת או הנפה של החרב יהפכו את כל העולם לנקי כל כך. ואי אפשר היה לחשוב ככה, אפילו על ערפדים. אפילו אם הם היו לוקחים את חייהם של אנשים אחרים כי חיים קטנים לא חשובים, ומה לעזאזל אפשר לקחת מהם? וגם אי אפשר היה לחשוב ככה כי נתנו לך חרב ותג וזה הפך אותך למשהו אחר, וזה היה חייב לומר שיש כמה מחשבות שאי אפשר לחשוב. רק פשעים יכלו להתרחש בחשכה. עונש היה צריך להיעשות באור. זה היה תפקידו של שומר טוב, קארוט תמיד אמר. להדליק נר בחושך.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←