“אני באמת עייף מהכאב שאני שומע ומרגיש, בוס. אני עייף מלהיות בדרך, בודד כמו אדום חזה בגשם. עייף מכך שלעולם אין לי חבר לנסוע איתו או שיגיד לי מאין אנחנו באים או לאן אנחנו הולכים או למה. אני עייף מכך שאנשים מתנהגים מכוער זה לזה. זה מרגיש כמו רסיסי זכוכית בתוך הראש שלי. אני עייף מכל הפעמים שרציתי לעזור ולא יכולתי. אני עייף מלהיות בחושך. בעיקר זה הכאב. יש ממנו יותר מדי. אם הייתי יכול לסיים את זה, הייתי עושה זאת. אבל אני לא יכול.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←