“לעולם לא תשחררי את העבר אם תתעלמי מן הדבר הכואב ביותר שהאדם שאהבת עשה לך. כשאת מתחילה למזער אותו, לפקפק בעצמך ובאחרים, להתעלם ממנו או אפילו להעמיד פנים שזה לא קרה, את מרמה את עצמך ומונעת מעצמך ריפוי. מטבע הדברים, המוח שלך יעדיף להאמין לשקרים שאת מספרת לו, במקום לקבל את האמת. לנפש יש דרך להגן על עצמה מפני טראומה, אבל אם היא נשארת בהכחשה אין צמיחה ואין שינוי. ריפוי מחייב ללכת אל המקום שאת נמנעת ממנו ולשאול את עצמך למה את כל כך פוחדת לקבל את המציאות של מה שקרה לך? למה מזערת את זה כך, כפי שהאדם הזה רצה שתעשי? מה יש בהערכה העצמית שלך שמאפשר לך להמשיך להיות שטיח לרגליים?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←