“חצי־אל!" נהם אחד. "תאכל את זה!" צעק אחר. אבל זה היה עד כמה שהם הגיעו לפני שאני שיספתי קשת רחבה עם רפטייד ואידיתי את כל השורה הקדמית של המפלצות. "התרחקו!" צעקתי אל השאר, מנסה להישמע אכזרי. מאחוריהם עמד המדריך שלהם — טלקין בגובה שישה רגליים עם ניבי דוברמן, נוהם לעברי. עשיתי כמיטב יכולתי לנעוץ בו מבט מאיים. "שיעור חדש, כיתה," הכרזתי. "רוב המפלצות יתאדו כשחותכים אותן בחרב מברונזה שמימית. השינוי הזה הוא לגמרי נורמלי, והוא יקרה לכם עכשיו אם לא תתרחקו!" להפתעתי, זה עבד. המפלצות נסוגו, אבל היו שם לפחות עשרים מהן. גורם ההפחדה שלי לא היה מחזיק מעמד עוד הרבה זמן. קפצתי מהעגלה, צעקתי, "השיעור הסתיים!" ורצתי אל היציאה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←