“היא ידעה דבר שהייתה צריכה לדעת כל הזמן: שאנשים מתים הם כמו זיכרון שעווה — אתה לוקח אותם במחשבתך, מעצב וסוחט אותם, דוחף בליטה כאן, מותח אחת שם, מושך את הגוף לגובה, מעצב ומעצב מחדש, ממשש, מפסל ומסיים זיכרון-אדם עד שהוא כולו יצא מאיזון.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←