“זכור: עלילה אינה אלא עקבות שנותרו בשלג אחרי שהדמויות שלך חלפו בריצה בדרכן ליעדים מופלאים. את העלילה מבחינים בה בדיעבד ולא מראש. היא אינה יכולה להקדים את הפעולה. היא המפה שנותרת כאשר פעולה מסתיימת. זה כל מה שעלילה אי פעם צריכה להיות. זהו רצון אנושי שרץ, רץ, ומגיע אל מטרה. היא אינה יכולה להיות מכנית. היא יכולה להיות רק דינמית. לכן, זוז הצידה, שכח ממטרות, תן לדמויות, לאצבעותיך, לגופך, לדם וללב שלך לעשות זאת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←