“יום אחד לפני שנים רבות הלך אדם לאורכו ועמד בצליל האוקיינוס על חוף קר וחסר שמש ואמר, אנחנו צריכים קול שיקרא מעבר למים, שיזהיר ספינות; אני אעשה אחד. אני אעשה קול כמו כל הזמן כולו וכל הערפל שהיה אי פעם; אני אעשה קול שהוא כמו מיטה ריקה לצידך כל הלילה, וכמו בית ריק כשאתה פותח את הדלת, וכמו עצים בסתיו בלי עלים. צליל כמו הציפורים העפות דרומה, בוכות, וצליל כמו רוח נובמבר והים על החוף הקשה והקר. אני אעשה צליל שהוא כל כך בודד שאיש לא יוכל להחמיץ אותו, שמי שישמע אותו יבכה בנפשו, ואח ייראה חם יותר, והימצאות בפנים תיראה טובה יותר לכל מי שישמע אותו בעיירות הרחוקות. אני אעשה לי צליל ומכשיר, ויקראו לו קרן ערפל, ומי שישמע אותו ידע את עצבות הנצח ואת קוצר החיים. קרן הערפל נשפה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←