“האמנות, אפילו האמנות של ההיקף הרחב ביותר ושל החזון הרחב ביותר, לעולם אינה יכולה באמת להראות לנו את העולם החיצוני. כל מה שהיא מראה לנו הוא את נשמתנו שלנו, העולם היחיד שאותו אנו מכירים באמת. והנשמה עצמה, נשמתו של כל אחד מאיתנו, היא לכל אחד מאיתנו תעלומה. היא מסתתרת באפלה ומהרהרת, והתודעה אינה יכולה לספר לנו על פעולותיה. התודעה, אכן, אינה מספקת כלל כדי להסביר את תוכן האישיות. האמנות, ורק האמנות, היא המגלה אותנו לעצמנו.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.