“אף אחד לא נראה מבפנים כמו שהוא באמת. גם אתה לא. גם אני לא. אנשים הרבה יותר מורכבים מזה. זה נכון לגבי כולם. אמרתי, "את מפלצת? כמו אורסולה מונקטון?" לטי זרקה חלוק נחל אל תוך הבריכה. "אני לא חושבת כך," היא אמרה. "מפלצות באות בכל הצורות והגדלים. חלק מהן הן דברים שאנשים פוחדים מהם. חלק מהן הן דברים שנראים כמו דברים שאנשים פעם פחדו מהם לפני הרבה זמן. לפעמים מפלצות הן דברים שאנשים צריכים לפחד מהם, אבל הם לא." אמרתי, "אנשים צריכים לפחד מאורסולה מונקטון." "אולי. ממה את חושבת שאורסולה מונקטון מפחדת?" "לא יודעת. למה אתה חושב שהיא מפחדת ממשהו? היא מבוגרת, לא? מבוגרים ומפלצות לא מפחדים מדברים." "אה, מפלצות כן מפחדות," אמרה לטי. "בגלל זה הן מפלצות. ולגבי מבוגרים..." היא הפסיקה לדבר, שפשפה באצבע את אפה המנומש. ואז, "אני הולכת להגיד לך משהו חשוב. גם מבוגרים לא נראים מבפנים כמו מבוגרים. מבחוץ, הם גדולים וחסרי מחשבה, והם תמיד יודעים מה הם עושים. מבפנים, הם נראים בדיוק כמו שתמיד נראו. כמו שהם נראו כשהיו בגילך. האמת היא שאין מבוגרים. אף אחד. לא אחד, בכל העולם כולו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←