“כלומר, אתה יודע מהי נצחיות? יש שם הר גדול, אתה מבין, בגובה מייל, בקצה היקום, ופעם באלף שנה יש שם ציפור קטנה—"איזו ציפור קטנה?" אמר אזירפאל בחשדנות."הציפור הקטנה הזאת שאני מדבר עליה. וכל אלף שנה—""אותה ציפור כל אלף שנה?" קרולי היסס. "כן," הוא אמר."ציפור עתיקה להחריד, אם כך.""אוקיי. וכל אלף שנה הציפור הזאת עפה—""—מדדה—""—עפה כל הדרך אל ההר הזה ומשחיזה את המקור שלה—""רגע. אי אפשר לעשות את זה. בין כאן לקצה היקום יש המון של—" המלאך הניף יד בתנופה רחבה, אם כי מעט לא יציבה. "המון כלום-ושום-דבר, יקירי.""אבל היא מגיעה לשם בכל זאת," התעקש קרולי."איך?""זה לא משנה!""היא יכולה להשתמש בחללית," אמר המלאך.קרולי נרגע מעט. "כן," אמר. "אם אתה רוצה. בכל אופן, הציפור הזאת—""רק שזה קצה היקום שאנחנו מדברים עליו," אמר אזירפאל. "אז זו תצטרך להיות אחת מהחלליות האלה שבהן הצאצאים שלך הם אלה שיוצאים בקצה השני. אתה צריך להגיד לצאצאים שלך, כשאתם מגיעים להר, אתם חייבים—" הוא היסס. "מה הם חייבים לעשות?""להשחיז את המקור שלה על ההר," אמר קרולי. "ואז היא עפה חזרה—""—בחללית—""ואחרי אלף שנה היא הולכת ועושה את כל זה שוב," אמר קרולי במהירות.שתיקה שיכורה השתררה לרגע."נשמע כמו הרבה מאמץ רק כדי להשחיז מקור," הרהר אזירפאל."תקשיב," אמר קרולי בדחיפות, "הפואנטה היא שכשציפור הזאת תשחוק את ההר עד כלום, בסדר, אז—"אזירפאל פתח את פיו. קרולי פשוט ידע שהוא עומד להעיר איזו הערה על הקשיות היחסית של מקורי ציפורים ושל הרי גרניט, והמשיך במהירות."—אז עדיין לא תסיים לצפות בצלילי המוזיקה."אזירפאל קפא."ואתה תיהנה מזה," אמר קרולי ללא רחם. "באמת תיהנה.""יקירי—""לא תהיה לך ברירה.""תקשיב—""לגן עדן אין טעם.""עכשיו—""ואין בו אפילו מסעדת סושי אחת."הבעה של כאב חלפה על פניו הרציניות לפתע של המלאך.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←