“חלמתי על השיר ההוא, על המילים המוזרות של שיר-החרוזת הפשוט הזה, ובכמה הזדמנויות הבנתי מה היא אמרה, בחלומותיי. בחלומות ההם דיברתי גם אני את השפה ההיא, השפה הראשונה, והייתה לי שליטה על טבעו של כל מה שהיה ממשי. בחלומי, זו הייתה לשונם של הדברים הקיימים, וכל דבר שנאמר בה נעשה ממשי, כי שום דבר שנאמר בשפה הזאת אינו יכול להיות שקר. זהו אבן הבניין הבסיסית ביותר של הכול. בחלומותיי השתמשתי בשפה הזאת כדי לרפא את החולים ולעוף; פעם חלמתי שניהלתי צימר קטן ומושלם ליד הים, ולכל מי שבא להתארח אצלי הייתי אומר, בלשון ההיא, "היו שלמים." והם היו נעשים שלמים, לא אנשים שבורים, לא עוד, כי דיברתי את שפת העיצוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←