“מלצר זקן עם פנים של סוס ים שירת אותי; היה לו כישרון למזוג קפה וחלב רותח משני כדים שהחזיק גבוה באוויר, וזה הוקסמתי מזה, כאילו היה קוסם בקרקס לילדים. יום אחד הוא אמר לי - הוא ידע קצת אנגלית - "למה את עצובה?" "אני לא עצובה," אמרתי, והתחלתי לבכות. סימפטיה מצד זרים יכולה להיות הרסנית. "את לא צריכה להיות עצובה," הוא אמר, ונעץ בי את עיני סוס הים המלנכוליות והמקומטות שלו. "זו בטח האהבה. אבל את צעירה ויפה, יהיה לך זמן להיות עצובה אחר כך." הצרפתים הם אניני טעם בכל מה שנוגע לעצב, הם מכירים את כל הסוגים. בגלל זה יש להם בידה. "זה פלילי, האהבה הזאת," הוא אמר וטפח על כתפי. "אבל אין דבר גרוע מזה."”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←