“הים מחדש את דמיוננו כי לא מחייב אותנו לחשוב על החיים האנושיים, אך משמח את הנפש כי, כמו הנפש, הוא מאמץ אינסופי ואי-יכולתי, כוח שמתרסק ללא הפסקה, תלונה אצילה ועצובה לנצח. כך משתעשע הים בנו כמו המוזיקה, שלא כמו הדיבור, לא נשארת עליה חותם של דברים, לא מספרת לנו דבר על בני אדם, אלא משקפת את התנועות של הנפש. עם הגלים, עם תנועות אלה, נמשך הלב אל תוך הכישלונות שלו ומגלה נחת בהרמוניה אינטימית בין עצבונו של הלב לעצבון הים, שמזג את גורלו של הים עם גורל כל הדברים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←