“אני חושב שיש הרבה אמת בדעה הקלטית שנשמות אלה שאבדנו נתפסות בכלי נמוך, בבהמה, בצומח, בגוף חסר חיים, ומכאן שהן אבדו לנו עד היום – שאלו לא יגיעו לעולם (לרבים הוא לא מגיע) שבו נצעד ליד העץ או נרכוש את הגוף החיובי שמשמש להם ככלא. אז הן מתעוררות ומתרעמות, קוראות לנו בשמם, ורגע שנזהה אותן – נפרץ הסוד. משוחררות בידינו, הן ניצחו את המוות וחוזרות לחלוק איתנו את החיים. כך גם עם העבר שלנו. מאמץ לשחזר אותו הוא חסר תועלת: כל מאמצי האינטלקט יוכיחו את חוסר תועלתם. העבר מסתתר כשהוא מחוץ לתחום, מעבר ליכולת האינטלקט, בגוף חומרי (בהתחושה שיגרום לו גוף זה) שאין לנו כל רמז אליו. וזה תלוי בגורל אם נגיע אל גוף זה לפני שגם אנחנו נצטרך ל”
המקור באנגלית: קרא את המקור ←
שיתוף ושמירה
משמעות
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מתי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
למי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
הקשר היסטורי
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מקור
מידע נוסף לא זמין עדיין.
האם זה באמת מה שנאמר?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
ידעתם?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
על מרסל פרוסט
מרסל פרוסט (1871–1922) היה סופר צרפתי, מבקר ומסאי, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית, "בפני הזמן האבוד" – רומן בן שבעה כרכים העוסק בזיכרון, התפיסה והעבר. סגנונו, העשיר במורכבות, העומק הפסיכולוגי והטכניקות הסיפוריות המהפכניות שלו, השפיע עמוקות על הספרות המודרנית והמבקר הספרותי. מחשבותיו על האמנות, החברה והחוויה האנושית ממשיכות להיות מובאות לדוגמה עד היום.
עוד מאת מרסל פרוסט (262 ציטוטים) ←