“היא פתחה את פיה כדי לענות, אבל הוא כבר נישק אותה. היא נישקה אותו כל כך הרבה פעמים—נשיקות רכות ועדינות, נשיקות קשות ונואשות, מגעים קצרים של השפתיים שאמרו להתראות, ונשיקות שנדמה היה שנמשכות שעות—וזה לא היה שונה. כמו הזיכרון של מי שפעם חי בבית שעשוי להישאר גם אחרי שכבר איננו, כמו מעין חותם נפשי, גופה זכר את ג'ייס. זכר את טעמו, את הזווית של פיו על פיה, את הצלקות שלו מתחת לאצבעותיה, את צורת גופו מתחת לידיה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←