“אך די היה אם, במיטתי, שינה עמוקה תאפשר לרוחי להתרפא לחלוטין; אז היא תפטר את מפת המקום בו נרדמתי, ובעת שאשקע באמצע הלילה, מכיוון שאינני יודע איפה אני, אפילו לא הבנתי ברגע הראשון מי אני; כל מה שהיה לי, בשמירתו המקורי, היה תחושת קיומו כפי שהיא עשויה לתרדד בעומקי החיה; הייתי חסר יותר מחיי קוואמן; אך אז הזיכרון – לא עוד של המקום בו אני, אלא של כמה מהמקומות בהם חייתי בהם ובו אולי הייתי – יגיע אלי כמו עזרה מן השמים כדי להציל אותי מהחלל ממנו לא יכולתי לצאת בעצמי; עברתי שניות של אלפי שנים של התרבות, והדמיון הבלוי של מנורות שמן, ואז של חולצות כנפיים, חידש בהדרגה את תכונותי המקוריות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←