“אנו מודדים את הזמן באמצעות מסגרת מנטלית הנתמכת בשני עמודי תווך עיקריים: זיכרון וציפייה. הזיכרון הוא אותה מקוטעות המתרחשת מאחורי העיניים: הזיכרון מתרחש בתיאטרון המבודד המאחסן תמונות דוממות מפוזרות. אנו מתייקים תמונות מנטליות, המאגדות את חיינו הקודמים, על מדפים מנטליים, כדי שספרן סורר יעבור עליהן ויעביר זיכרונות נבחרים אל מרכז השליפה בכל עת שייקרא. הציפיות נובעות מהתבוננות שקולה בסיכויינו העתידיים בחיים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←