“לא יכולה להיות כל חיי רוח, אינטלקט או רגש בלי התשתית של הזיכרון. בלי הכרה ומודעות ליופי והערכה לזמננו המוגבל על כוכב הלכת ארץ, מסעו של המין האנושי היה קולאז׳ חסר צבע, המורכב ממעשי היסוד של מסה ביולוגית השואפת אך ורק לשרוד. בלי היכולת להעלות בזיכרון זיכרונות בולטים, חיינו הרגשיים היו נולדים מתים. בהיעדר זיכרונות אותנטיים, מאבקי חיינו היו נראים חסרי תכלית: בני האדם לא היו מפגינים כל יכולת לחוש יראה לנוכח שפע של שפע הטבע, ולא היו מסוגלים לקלוט ולהביע יראת כבוד עזה לכל מה שהוא קדוש. בלי זיכרון, לא היה כיסא להישען עליו את האמונה או כל יכולת לדמיין אלוהים; המושגים של טוב ורע לא היו קיימים; והעבר והעתיד היו נעשים פחות רלוונטיים מן הבחירה בין מלח או פלפל, ובין נייר או פלסטיק.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←