“חרטה באה בארבעה גוונים הפועלים יחד כדי לעצב את חיינו. ראשית, אנו מתחרטים על החיים שחיינו, על ההחלטות שקיבלנו, על המילים שאמרנו בכעס, ועל נשיאת הבושה שנולדה מן ההתנסות בכישלונות כואבים בעבודה ובאהבה. שנית, אנו מתחרטים על החיים שלא חיינו, על ההזדמנויות שהוחמצו, על ההרפתקאות שנדחו ללא הגבלת זמן, ועל הכישלון להפוך למישהו אחר מלבד מי שאנו כעת. הסופרת האמריקאית שאנון ל. אלדר אמרה: אחת החרטות הגדולות ביותר בחיים היא להיות מה שאחרים היו רוצים שתהיה, במקום להיות עצמך. שלישית, אנו מתחרטים על כך שחלקים מחיינו כבר תמו; אנו נאחזים ברגשות נוסטלגיים כלפי העבר. כשהיינו צעירים ומאושרים, הכול היה חדש, ועדיין לא נתקלנו בקושי. ככל שאנו מתבגרים ונקלעים לנסיגות כואבות, אנו חווים התפכחות ואיננו יכולים עוד לדמיין עתיד שמח. רביעית, אנו חווים מרירות משום שהעולם לא התברר כפי שקיווינו או ציפינו שיהיה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←