“ההיסטוריה האנושית היא הסיפור העתיק של העימות הטבורי בין יחיד בודד לבין חברה קבאלית. יחסי אהבה-שנאה מגדירים את ההיסטוריה האישית שלנו עם החברה, שבה דיכוי הייחודיות למען הטוב הקולקטיבי נאבק בתפיסה שמטרת החברה היא לאפשר לכל אדם לפרוח. מאפיין בולט של ההתפתחות התרבותית כרוך בכך שחברות מלמדות ילדים את הסובלימציה של דחפים או אידיאליזציות בלתי מקובלים, מתוך כוונה מודעת להפוך את הדחפים האינסטינקטיביים הבלתי הולמים שלהם למעשים או להתנהגות המקובלים חברתית. הפרדוקס טמון בתפיסה שלפיה כדי שכל אדם יוכל לפרוח עליו לשמר את המרקם הרוחני של עצמו, תהליך המחייב את היחיד להתנגד לריסון החברתי, להידחק כנגד הקהילה, ולדחות את חומות המסורתיות המבקשות לכלוא אותנו. האירוע המכריע המגדיר בחייו של אדם מייצג את שחרור העצמי מן הקונפורמיזם המשתק, תוך דחייה נחרצת של ההיענות לגחמות העל-אני של החברה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←