“שאמאן וסופר משמשים כל אחד כראות של קהילותיהם באמצעות עיסוק במעשי לימוד יוצאי דופן של העבר וההווה ובניבוי העתיד. קול פנימי קורא לשאמאן ולסופר מסאי להשיב לקריאה המטרידה את הרוח המזיקה של תקופתם. סופרים שמאניסטיים משרים מצב תודעתי של טראנס שבו הם מאבדים מגע עם המציאות הפיזית באמצעות אי-סדר רציונלי של החושים, במאמץ להיתקל בפעם המי יודע כמה בלא נודע הגדול ובאמיתות שאי אפשר לבטאן, המעצבות את הקיום. אדם נגוע המבקש הבהרה של הקיום אינו יכול להתעלם מן הקריאה השמאניסטית של התבהרות נרטיבית. לפיכך, אמשיך בזעקת היבבה הארוכה הזאת – תוך יצירת כלי אישי לאלמוות – אל תוך חשכת הלילה לעד.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←