“יש קו דק מאוד בין לוותר לעצמנו לבין לשחרר מקום שמגביל אותנו בחיים ולהתקדם לעבר היעד שלנו – זה שמבוסס על הנטייה הטבעית שאיתה נולדנו וששוכללה במשך חיים שלמים של ניסוי וטעייה. מי מאיתנו לא נאלץ לעצור ולשאול את עצמו: 'מי אנחנו?', 'מה אנחנו עושים?' ו'לאן אנחנו הולכים?' מי לא נאלץ לקחת פסק זמן מול כוחות החיים ולשאול: 'אילו מיתרים נסתרים מחברים בינינו כבני אדם? מהי משמעות החיים? ואיך אנחנו מממשים את הפוטנציאל הטבעי שלנו תוך יצירת תחושת תכלית מתוך הקיום העצמי, בזמן שאנחנו מנסים להביא שמחה גם לבתים של אחרים?' כדי לענות על השאלות האלה, שמכרסמות בתודעה שלנו בעיקר כשלחץ וטראומות מטלטלות סוגרים עלינו, אנחנו חייבים להעריך את המורשת שלנו, להיות קשובים לתקופה שבה אנחנו חיים, לקחת אחריות על ההחלטות הבוגרות שלנו, ולשאוף לצבור חוכמה שתוביל אותנו אל העתיד. כל אחד מאיתנו צריך לגבש השקפת עולם שתנחה את מסע החיים שלו, וככל שנשלים מוקדם יותר עם המוזרויות שלנו, כך נוכל להבחין מהר יותר ביופיו הבלתי נתפס של הטבע ולהעריך אותו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←