“האם זה מוזר, אהובי, שאני מקנא באחרים שטרם פגשו אותך על השיכרון שעוד עתידים לחוות? האם זה מוזר שאני מבקש להביט בך בעיניים חדשות כדי שאוכל לזכות בהנאה של להתאהב בך מחדש? אני אסיר תודה, כה אסיר תודה, על כך שאני מכיר את משמעות אנחותיך השונות. על כך שאני הסיבה לזעקות האקסטזה שלך. אבל, ולו רק לרגע, אני מבקש לתת לך לחמוק מידיי כדי שאוכל לתפוס אותך שוב. את, אהובי, את החריג. את היוצא מן הכלל שלי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←