“החיים יכולים להיות נוראיים. החיים יכולים להיות מכוערים. ובכל זאת יש מי שמחייכים אל החושך, בציפייה ליופיו של זריחה שתבוא לבסוף.”

משמעות

המשפט מחזיק יחד שתי אמיתות, שהחיים יכולים להיות קשים מאוד, ושבתוך הקושי עדיין אפשר להחזיק תקווה. הוא נשמע כמו תיאור של חוסן, של בחירה להביט לעבר תפנית טובה גם כשההווה קודר, וזה נוגע במיוחד באבל, בהחלמה או בתקופה ארוכה של אי־ודאות.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?