“טעיתי כשאמרתי שאת חיה בלבי. כמה אבסורדי הייתי כשאת חיה בקצות אצבעותיי, כך שכל מה שאני נוגע בו הוא את. כמה טיפש הייתי כשאת חיה באצבעות רגליי, כך שבכל מקום שאליו אני הולך יש את. כמה חסר היגיון מצדי לומר שאת חיה בלבי, כשאת נושמת בריאותיי, הולכת על מוחי, ושותה בפי. באתי לכתוב לך עוד שיר, אבל אפילו כל שיר שלא נכתב הוא את.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←