“זמן הוא עניין מוזר ומחושמל בדמיוננו. היה נראה סביר להניח שזמן שגרתי או זמן חסר אירועים יראה כבלתי-סופי. כך היה צריך להיות, אך כך אינו. זהו הזמן הכבד והחסר אירועים שאינו מחזיק כלל קיום. אבל הזמן שצופף באינטרס, פצוע בטרגדיה, שבור בשמחה – זהו הזמן שמתארך בזיכרון. וזה נכון כאשר מחשבים על כך: חוסר אירועים אינו מצוי עם נקודות תורפה שיעצבו את הזמן. מאין לאין – אין בו זמן כלל.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←