“יהיה זמן, אמרתי, שבו כולנו נהיה מתים. כולנו. זמן שבו לא יישאר אף בן‑אדם שיזכור שמישהו היה קיים או שהמין שלנו עשה משהו. לא יהיה אף אחד שיזכור את אריסטו או את קלאופטרה, ובטח לא אותך. כל מה שעשינו, בנו, כתבנו, חשבנו וגילינו יישכח, וכל זה – הרחבתי את היד – יהיה לשווא. אולי הזמן הזה קרוב, אולי הוא במיליוני שנים, אבל אפילו אם נשרוד את קריסת השמש, לא נשרוד לנצח. היה זמן לפני שהאורגניזמים חוו תודעה, ויש זמן אחרי. ואם החשש מהשכחה האנושית מדאיג אותך, אני ממליץ להתעלם ממנו. אלוהים יודע שכולם עושים את זה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←