“אבא שלי סיים ללעוס משהו ואז הניח את המזלג שלו והביט בי. ככל שאני עושה את העבודה שלי, הוא אמר, כך אני מבין יותר שלבני אדם חסרים מראות טובים. כל כך קשה לכל אחד להראות לנו איך אנחנו נראים, וכל כך קשה לנו להראות לכל אחד איך אנחנו מרגישים. זה באמת מקסים, אמא שלי אמרה. אהבתי שהם אהבו זה את זה. אבל האם זה גם כך שברמה יסודית כלשהי קשה לנו להבין שאנשים אחרים הם בני אדם בדיוק כמונו? אנחנו מייחסים להם אידיאליזציה כאלים או מבטלים אותם כחיות. נכון. גם התודעה היא חלון גרוע. אני לא חושב שאי פעם חשבתי על זה בדיוק כך.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←