“כשאתה נמצא עם בן או בת הזוג שלך כל כך הרבה שנים, הם נעשים למפת תא הכפפות שחרשת עד שהקצוות שלה פרומים ומוכתמים בקיפולים לבנים, לשביל שאתה מזהה כל כך טוב עד שהיית יכול לצייר אותו בעל פה, ומסיבה זו בדיוק אתה מחזיק אותו איתך בכל נסיעותיך בכל עת. ואף על פי כן, כשאתה הכי פחות מצפה לכך, יום אחד אתה פוקח את עיניך ויש שם פנייה לא מוכרת, נקודת תצפית שלא הייתה שם קודם, ואתה מוכרח לעצור ולתהות אם אולי ציון הדרך הזה אינו חדש כלל, אלא דווקא משהו שפיספסת כל הזמן.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←