“אבל איפה אלוהים עכשיו, כשהשמיים מלאים באסטרונאוטים והאדון נופל? אני חסרה את אלוהים. אני חסרה את החברה של מישהו שאמיץ לחלוטין. אני עדיין לא חושבת על אלוהים כבגדן, אבל השרתים של אלוהים, כן, כי בשרירותם הם בגדים. אני חסרה את אלוהים שהיה לי חבר. אני לא יודעת אפילו אם אלוהים קיים, אבל אני יודעת שאם אלוהים הוא דוגמה רגשית, מעט יחסים אנושיים יוכלו להתאים לו. יש לי הרגשה שיום אחד ייתכן שזה יהפוך לאפשרי, חשבתי פעם שהוא כבר הפך לאפשרי, וראייתו הזו השאירה אותי נודדת, מנסה למצוא את האיזון בין ארץ לשמים. אם השרתים לא התערבו ופרדו בינינו, אולי הייתי מוטרדת, אולי הייתי מסירה את הבגד הלבן והמחוספס כדי למצוא בתוכו תבשיל. כפי שיש, אני לא יכולה”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←