“היו לי קווים בתוכי, שרשרת של אורנים מנחים. היה לי שפה. סיפורת ופואטיקה הן תרופות, מנות. מה שהן מרפאות בו הוא הפיצול שמגיעה המציאות לדמיוננו. ניזקתי, וחלק חשוב ממני נהרס – זה היה המציאות שלי, העובדות בחיי. אך מאחורי העובדות היה מי שאני יכולה להיות, איך שאני יכולה להרגיש. ואילו כל עוד היו לי מילים לכך, תמונות לכך, סיפורים לכך, אז לא אבדתי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←