“אוי! קראה אן בלהט, אני מקווה שאני עושה צדק עם כל מה שמורגש על ידיכם, ועם אלה הדומים לכם. חלילה לי מלהמעיט בערכם של הרגשות החמים והנאמנים של כל אחד מבני-מיני! ראויה הייתי לבוז גמור אילו העזתי להניח שרק האישה מכירה חיבה אמיתית ונאמנות. לא, אני מאמינה שאתם מסוגלים לכל דבר גדול וטוב בחיי הנישואין שלכם. אני מאמינה שאתם שווים לכל מאמץ חשוב, ולכל סבלנות ביתית, כל עוד—אם יורשה לי הביטוי—כל עוד יש לכם מושא. כוונתי כל עוד האישה שאתם אוהבים חיה, וחיה למענכם. כל הזכות שאני תובעת למין שלי עצמי (אין זו זכות מעוררת קנאה במיוחד; אין לכם צורך לחמוד אותה), היא הזכות לאהוב זמן רב יותר מכול, כאשר החיים או כאשר התקווה אובדים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←