“...ואף על פי כן, אף על פי שרצתה ללכת, לא יכלה להיפרד מבית האחוזה, או להיפרד במבט מן הקוטג', עם מרפסתו השחורה, הנוטפת והקודרת, או אפילו להבחין מבעד לזגוגיות המעורפלות בבקתות הצנועות האחרונות של הכפר, בלי לב כואב. התרחשו באפרקרוס סצנות שעשו אותו יקר. הוא עמד כעדות לרבות מתחושות הכאב, שבעבר היו עזות, אך עתה התרככו; ולכמה מקרים של רוך לב, לכמה נשימות של ידידות ופיוס, שלא ניתן היה עוד לצפות להם, ושלא יכלו חדל להיות יקרים. היא הותירה מאחוריה את הכול, הכול מלבד הזיכרון שכאלה היו הדברים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←