“בוקר טוב," אמר בילבו, וזהו היה. השמש זרחה, והצמחים היו ירוקים ביותר. אך גנדלף צפה בו מתחת לגבותיו הארוכות והמאופרות, שצצו מעבר לגב השטיחה של כובעו. "מה אתה אומר?" אמר. "האם אתה משתף לי בוקר טוב, או שאתה אומר שזה בוקר טוב גם אם אני לא רוצה, או שאתה מרגיש טוב היום, או שזה בוקר שיש בו טוב?" "כל אלה יחד," אמר בילבו. "ויש בו עוד, בוקר יפה מאוד לעשן סיגריה מחוץ לבית..." "בוקר טוב," אמר בסוף. "אנחנו לא רוצים הרפתקאות כאן, תודה. אתה יכול לנסות מעבר לרכס או מעבר למים." בכך הוא הכוין שסיום הדיבור קרוב. "כמה דברים שאתה משתמש בהם בביטוי 'בוקר טוב'!" אמר גנדלף. "עכשיו אתה אומר שאני רוצה להיפטר ממך, ושלא יהיה טוב עד שאני אעזוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←