“הוא לא ידע ולא אכפת היה לו אם הם קוסמים או מוגלגים, ידידים או אויבים; כל שהיה אכפת לו ממנו היה שכתם כהה התפשט על חזיתו של דובי, ושהוא הושיט את זרועותיו הדקות אל הארי במבט של תחינה. הארי תפס אותו והשכיב אותו על צדו על הדשא הקריר. "דובי, לא, אל תמות, אל תמות -" עיניו של האלף מצאו אותו, ושפתיו רעדו במאמץ לעצב מילים. "הארי... פוטר..." ואז, ברעד קל, נעשה האלף דומם לגמרי, ועיניו לא היו עוד אלא כדורי זכוכית גדולים, מנוקדים באור מן הכוכבים שלא יכלו לראות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←