“זוהר אדום-זהוב פרץ לפתע על פני השמים המכושפים שמעליהם, כשקצה מסנוור של שמש הופיע מעל אדן החלון הקרוב ביותר. האור פגע בשניהם באותו רגע, כך שפניו של וולדמורט היו לפתע כתם להבות מטושטש. הארי שמע את הקול הגבוה צווח בעוד הוא עצמו צעק גם הוא את תקוותו האחרונה אל השמים, כשהוא מכוון את שרביטו של דראקו: אבדה קדברה! אקספליarmus! הפיצוץ היה כמו יריית תותח, והלהבות הזהובות שהתפרצו ביניהם, במרכז המדויק של המעגל שפסעו בו, סימנו את הנקודה שבה התנגשו הלחשים. הארי ראה את הקרן הירוקה של וולדמורט פוגעת בלחש שלו, ראה את שרביט הבכור עף גבוה, כהה על רקע הזריחה, מסתחרר על פני התקרה המכושפת, מסתחרר באוויר לעבר האדון שלא יהרוג אותו, זה שבא סוף סוף להשתלט עליו במלואו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←