“אינם משתעבדים לאיש, תלויים רק באקלים ובעונות, ללא מטרה לפניהם ולא גג מעל ראשם, חסרי כל רכוש, פתוחים לכל רוח השגעון של הגורל, היעדנים הנודדים חיים חיים ילדותיים, גיבורים, עניים, חסרי כל. הם בני אדם, שנדחו מגן עדן; אחיהם של החיות, של האיננוצנציה. מידיו של השמים הם מקבלים את אשר ניתן להם רגע רגע: שמש, גשם, ערפל, שלג, חום, קור, נוחות וצרה; לא קיימים להם זמן ולא היסטוריה, ולא אמביציה, ולא זה האידול הבizarro הזה שנקרא התקדמות ופרוגרס, בו מאמינים הביתנים כל כך מאמין. עובר עשיר יכול להיות רך או גס, מוכשר או גס רוח, אומץ או יראת כבוד—הוא תמיד ילד בליבו, חי ביום הראשון של הבריאה, לפני תחילת ההיסטוריה של העולם, חייו תמיד מנווטים על ידי מספר אינסטינקטים וצרכים פשוטים. הוא יכול להיות ח”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←