“אט אט, בין לעושרו הגובר, אימץ סידהרתה לעצמו משהו מהדרכים הילדותיות של העם, משהו מילדותיותם וממאורעם. ובעוד זאת, קנא בהם, קנא בהם עוד יותר ככל שהפך דומה אליהם. קנא בהם בעבור הדבר היחיד שהיה חסר ממנו ואשר היה להם, בעבור החשיבות שהם יכלו לתת לחייהם, בכמות האהבה שהם חוו בשמחותיהם וברעותם, בשמחה המרעישה אך המתוקה של להיות תמיד מאוהבים. כל אלה היו תמיד מאוהבים בעצמם, בנשים, בילדיהם, בכבוד או בכסף, בתוכניות או בתקוות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←