“אין זה צודק לומר שהמורים חסרי לב ויבשים, חסרי רוח ומתנשאים! לא, לא בכלל. כשהטלנט של הילד, אותו ניסו להדליק, מתפרץ פתאום, כשהבן מושיט את חרבו העץ, את הקשת והקשתות, את כל משחקי הילדות, וכשמתחיל להתקדם, כשהחמוריות של העבודה מתחילה לשנות אותו מאיש רחוב גס לשחוק, רציני ואף אסקטי, כשפניו מתארים ביטוי חכם יותר, עמוק יותר, מכוון יותר – אז הלב של המורה צוחק בשמחה וגאווה. זה תפקידו וחרותו להכניס את האנרגיות וההתלהבויות הגסות של תלמידיו ולהחליף אותן באידאלים שקטים יותר, מתונים יותר. מה היו רבים מהאזרחים השמחים והמנהלים הנאמנים, אם לא היו חסרי סדר, מרדנים, חלומיים של חלומות בלתי-נדרשים, אם לא היה מאמץ של בתי הספר? בילדים יש משהו בר, בלתי-נשלט,”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←