“אפילו הרחוק ממנו יותר מכל מחשבה אחרת, אפילו בלתי אפשרי יותר, היו מילים כאלה: "האם זה רק אני שיצרתי את חוויה זו, או שהיא מציאות אובייקטיבית? האם המורה חווה את אותו דבר כמו אני, או שמחשבותי לא יאמרו לו דבר? האם מחשבותי חדשות, ייחודיות, שלי בלבד, או שהמורה והרבים לפנייו חווו וחשבו בדיוק כך?" לא, עבורו לא היו שאלות כאלה, לא היו הבדלים או חילוקי דעות. הכל היה מציאות, מלאה במציאות, כמו לחם שממולא בשומן.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←